נועה
מיטל טרבלסינעמי שמרנעמי שמררועי פרידמןשירת נעמי2012
נועה / מיטל טרבלסי
נֹעָה נוֹלְדָה בַּשָּׂדֶה בֵּין דֶּשֶׁא לְאֶבֶן
נֹעָה הָיְתָה כְּמוֹ אֵגֶל שֶׁל טַל,
חַרְצִית הִיא קָטְפָה בַּשָּׂדֶה וּמִן הַכּוֹתֶרֶת
תָּלְשָׁה עַלְעָל עַלְעָל.
כֵּן אוֹ לֹא, כֵּן אוֹ לֹא,
אֶלֶף שִׁירִים וָשִׁיר, נֹעָה.
כֵּן אוֹ לֹא, עַלְעָלַי
כֵּן אוֹ לֹא אוֹ אוּלַי.
נֹעָה הוֹבִילָה אוֹתוֹ בֵּין דֶּשֶׁא לְאֶבֶן
נֹעָה נָשְׁקָה לוֹ עִם רֶדֶת הַטַּל,
וְהוּא בְּעֵינֶיהָ שֶׁלָּהּ הֵצִיץ חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
וּבְלֹא מִלָּה שָׁאַל:
כֵּן אוֹ לֹא, כֵּן אוֹ לֹא,
אֶלֶף שִׁירִים וָשִׁיר, נֹעָה
כֵּן אוֹ לֹא, עַלְעָלַי
כֵּן אוֹ לֹא אוֹ אוּלַי.
נֹעָה הִרְחִיקָה נְדוֹד מִדֶּשֶׁא, מֵאֶבֶן
מִתַּלְתַּלֶּיהָ נִמְחָה לוֹ הַטַּל,
וּמֵאָה חַרְצִיּוֹת הַשָּׂדֶה צוֹפוֹת אַחֲרֶיהָ
וְכָל עָלֶה יִשְׁאַל:
כֵּן אוֹ לֹא, כֵּן אוֹ לֹא,
אֶלֶף שִׁירִים וָשִׁיר, נֹעָה
כֵּן אוֹ לֹא, עַלְעָלַי
כֵּן אוֹ לֹא אוֹ אוּלַי.
נֹעָה הִיא שָׁם בַּשָּׂדֶה בֵּין דֶּשֶׁא לְאֶבֶן
שִׁיר אַחֲרוֹן מְזַמֵּר לָהּ הַטַּל,
וְכָל חַרְצִיּוֹת הַשָּׂדֶה יְפוֹת הַכּוֹתֶרֶת
בּוֹכוֹת עַלְעָל עַלְעָל.
כֵּן אוֹ לֹא, כֵּן אוֹ לֹא,
אֶלֶף שִׁירִים וָשִׁיר, נֹעָה
כֵּן אוֹ לֹא, אַלְלַי,
שָׁבָה נֹעָה אֵלַי.