אגדה יפנית
אריאל זילבראהוד מנוראריאל זילבראריאל זילבר רוצי שמוליק1976
אגדה יפנית / אריאל זילבר
בְּחָמֵשׁ קָם צַיָּד וְיָצָא אֶת בֵּיתוֹ,
אֶל הַיַּעַר צָעַד וְדָרַךְ קַשְׁתּוֹ.
עַד הָעָרֶב סָבַב, לֹא הִצְלִיחָה דַּרְכּוֹ,
גַּם צָמָא, גַּם רָעָב אָחֲזוּ אוֹתוֹ.
סָר פָּנִים וְנִסְעָר חָזַר לַכְּפָר,
וְהִנֵּה זוּג בַּרְבּוּרִים בַּנָּהָר.
לְבָנִים וְיָפִים, אוֹהֲבִים וּזְקוּפִים,
מִיָּד חֵץ שָׁלַח בְּאֶחָד.
הוֹ הוֹ, הוֹ הוֹ. בְּאֶחָד.
חֵץ שָׁלַח בְּאֶחָד.
שָׁם רֹאשׁוֹ עַל הַכָּר, הַצַּיָּד שֶׁעָיַף,
וַחֲלוֹם לֹא מוּכָּר אֶת שְׁנָתוֹ טָרַף.
נַעֲרָה מְעוּנָה אֶל הַבַּיִת פָּרְצָה,
בְּיָדָהּ הַקְּטַנָּה אָחֲזָה נוֹצָה.
שְׁתֵּי עֵינֶיהָ יָפוֹת, צוֹפוֹת נוֹזְפוֹת,
כָּל הַלַּיְלָה דִּמְעוֹתֵיהָ שׁוֹטְפוֹת.
מָה חָטָא, מָה עָוַן אֲהוּבִי הַלָּבָן?
מָחָר, לֵךְ לְיַד הַנָּהָר.
הוֹ הוֹ, הוֹ הוֹ. הַנָּהָר.
לֵךְ לְיַד הַנָּהָר.
בְּחָמֵשׁ קָם צַיָּד וְיָצָא אֶת בֵּיתוֹ,
אֶל הַיַּעַר צָעַד וְדָרַךְ קַשְׁתּוֹ.
בַּרְבּוּרָה עֲדִינָה, לָבָן גּוֹנָהּ,
רָאֲתָה אֶת הַצַּיָּד בְּעֵינָהּ.
הִיא שָׁלְחָה מְקוֹרָהּ
וְקָרְעָה בִּבְשָׂרָהּ,
מוּלוּ, צָלְלָה בְּצִלּוֹ.
הוֹ הוֹ, הוֹ הוֹ. בְּצִלּוֹ.
צָלְלָה בְּצִלּוֹ.